פסק-דין בתיק ת"ק 46910-07-11

בתאריך 21.6.11, ברח' הרצל שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובעת, הנהוג על ידה ובין רכב הנתבע 1, הנהוג על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") והמבוטח על ידי הנתבעת 3.

הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת התובעת על אופן התרחש התאונה ודוחה את דברי עדותו של הנתבע, בקובעי כי לעניין זה, לא העיד אמת בביהמ"ש.

הנני קובעת כי התאונה התרחשה כאשר התובעת היתה עם רכבה במצב של עצירה, מחמת אור אדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתה, ואילו הנתבע, שהגיע מאחוריה, לא שמר מרחק, לא בלם את מוניתו ופגע ברכבה בחלקו האחורי.

התובעת העידה עוד כי לאחר התאונה יצא הנתבע מהמונית ובצעקות כלפי התובעת, דרש לדעת מדוע זה עצרה את רכבה למרות שברמזור דלק אור ירוק, טענה שלא היה בה כל ממש, הואיל והתובעת עצרה את רכבה מחמת אור אדום שדלק ברמזור.

אף דברים אלה מהימנים עליי.

הנתבע לא הגיש כלל כתב הגנה.

בעדותו בביהמ"ש, גרס הנתבע כי התאונה התרחשה לאחר שכבר חלפו על פני הרמזור, האור שדלק בו היה ירוק, התובעת עצרה בעקבות רכב שנעצר לפניה ואז נסעה לאחור ופגעה ברכבו שלו.

הנני דוחה את דברי עדותו אלה, בקובעי כי אין בהם ממש.

הנני קובעת כי הוכח שהנתבע נהג במונית ברשלנות ובחוסר זהירות, לא שם ליבו לכך שהתובעת נעצרה מחמת אור אדום, לא שמר על מרחק מתאים מרכבה, לא בלם את מוניתו ופגע ברכב התובעת בעת שזה היה בעצירה, ללא כל נסיעה לאחור, וזאת מחמת אור אדום שדלק ברמזור.

בתאונה נגרמו לתובעת הנזקים הבאים:

הוצאות תיקון הרכב בהתאם לדו"ח השמאי - 8,435.87 ש"ח

ירידת ערך - 760.55 ש"ח

שכ"ט השמאי - 812 ש"ח.

בסה"כ 10,008.42 ש"ח.

התובעת הגישה תביעתה גם נגד הנתבעת 3, היא המבטחת את המונית.

בכתב הגנתה ואף במהלך הדיון בביהמ"ש, טענה הנתבעת 3 כי הנתבעים 1 ו-2 כלל לא דיווחו לה על התרחש התאונה וכי מטעם זה, עפ"י קביעות הפוליסה, הינה משוחררת מחבותה הביטוחית כלפי מבוטחה, הוא הנתבע 1.

הנני דוחה טענה זו של הנתבעת 3.

הנתבע הסביר בעדותו בביהמ"ש כי לאחר שהתובעת דיברה עם הנתבע 1 על התאונה, הוא עצמו התקשר לעובדת בחב' הביטוח, הגב' ספאר ותיאר בפניה את אשר ארע בתאונה.

היא הודיעה לו כי ייתקשרו עמו מחב' הביטוח, אך אף אחד לא התקשר.